حكومات "الإسلاميين" بالعالم العربي و مستقبل وجود دولة إسرائيل الجزء الأول

لم يكن في اعتقاد المتابعين للقضايا العربية أن تكون بداية سنة 2011 البداية الفعلية  لتحولات كبرى سيشهدها العالم العربي، لقد راهن كثيرون على بقاء الحكام السابقين أطول مدة في الحكم، أو بالأحرى بقاء الأنظمة العربية أطول مدة ممكنة كي تبقى منسجمة مع السياسات العامة التي تحكم العلاقات الدولية على مستوى الاتفاقيات الدولية أو القرارات الأممية، بمعنى آخر الالتزامات و الإكراهات التي يفرضها الوضع السياسي و الأمني و الاقتصادي على المستوى الدولي و الجهوي و حتى المحلي. لكن ما أربك الحسابات و قلب الموازين و أوجد وضعا لم يكن في حسبان أي من المتتبعين و المتخصصين في شأن المنطقة العربية؛ كان يطبخ في أحد شوارع الباعة المتجولين بتونس أي برلمان الأمم الفقيرة المقموعة. لقد كان الانطباع السائد أن الشعوب العربية غير قادرة على إزاحة أنظمة  تحكمها لعقود بالحديد و النار، كما أن الأنظمة العربية لطالما طمأنت العالم الحر من هبة شعبية تزيلها من عروشها، اكتفوا فقط بإقناع العالم بعدم جدوى الديمقراطية بالعالم العربي قائلين: "الديكتاتورية لا الديمقراطية" لأن الأخيرة ستأتي بالإسلاميين ليؤسسوا دولة الخلافة الراشدة السادسة.

اطمأن الغرب و دعم الطغاة، و تعسف الطغاة على شعوبهم، استمر الضغط تلوى الضغط، فما كان للبالون إلا أن انفجر يوما في أحد شوارع مدينة سيدي بوزيد التونسية، حدث مألوف للقمع أشعل شرارة أول ثورة شعبية شهدها القرن الواحد و العشرون أطاحت بديكتاتور عمر في الحكم أكثر من عشرين سنة، بعدما أحرق محمد البوعزيزي نفسه رافضا إرهاب الدولة الذي ذاق منه صفعات كل صباح أثناء بيعه الخضار بعربته التي أصبحت رمزا للبسطاء صناع الثورات. استلهم كثير من الشباب "الشجاعة و جرأة الفعل" الذي أقدم عليه مفجر ثورة الياسمين، لم يقم الأخير بتفجير مقرات أمنية أو حكومية كما دأبت على فعله تيارات دعت إلى التغيير بالإرهاب، لكنه وجه رسالة قوية لأقرانه من الشباب ليأخذوا الثأر من نظام أهان محمد البوعزيزي بصفعة على وجهه كي يردوا الصفعة على وجه النظام التونسي. ثأروا له فأزاحوا النظام، توسعت الثورة لتضرب في قلب القاهرة بميدان التحرير الذي أصبح رمزا لثورة أطاحت بنظام حسني مبارك و من معه، ثم انتقلت غربا، فكان المشهد دراماتيكيا مع مفتي الديار الليبية شيخ الإسلام أو سيف الإسلام سماحة الكولونيل معمر القذافي "رحمه الله" الذي دعا للجهاد ضد سويسرا البلد المسالم، لكن بعد ذلك جاهد في شعب قال له "كفي يا كولونيل، أرحل يا طاغية" فما كان للكولونيل إلا أن كتب آخر فصول كتابه الأخضر بالدم الأحمر، دك شعبه بالصواريخ و جيش المرتزقة لقتل شعبه لولا أن تدخل حلف الناتو بعطف من العالم الحر بدعوى "حماية المدنيين" و "حق الشعوب في تقرير مصيرها". سقط القذافي فبدأت مرحلة الديمقراطية في ليبيا و تونس و مصر و لازلنا ننتظر سقوط أنظمة أخرى كي تعم الديمقراطية جميع الدول العربية.

إن الديمقراطيات الناشئة بالعالم العربي قد أعادت نسخ التجربة الديمقراطية التي دعمها الغرب إثر اتفاقيات السلام مع إسرائيل التي أفرزت سلطة وطنية فلسطينية بغية خلق جو ديمقراطي يختار من خلاله الشعب من يقرر مصيره عبر صناديق الاقتراع، أي كي يحقق الشعب لنفسه عبر الديمقراطية تطلعاته في الرقي و الازدهار و السلام. اختار الشعب العلمانيين الذين رفعوا من الشعارات ما يكفي لإقناع الناخب أنه على وشك دخول باب من أبواب الجنة، بعدها ضلوا طريق الجنة فبقي الحلم بها قائما إلا أن جاءهم الإسلاميون بوعد الفوز العظيم،  فتحول الشعب إلى الاسلاميين الذين هم على النقيض من العلمانيين عسا الله أن يلهمهم طريق الصواب. إنها الديمقراطية لا شيء عجيب فيها و لا غريب كل شيء ممكن، لقد نجح الإسلاميون في الوصول للسلطة عن طريق الديمقراطية فصعق العالم شرقا و غربا. إنها حماس في السلطة، قالوا: "تبا لهذه الديمقراطية التي جاءت بحركة إسلامية "جهادية" تنحدر من تيار الإخوان المسلمين"، حركة تصنف عالميا من ضمن المنظمات الإرهابية المحظورة، حماس شكلت الحكومة و برلمان بأغلبية منها كي تدير منطقة مسيطر عليها تماما، لكن رغم ذلك فزع العالم فزعة عظمى فأعلنت الحرب على حماس سياسيا و أمنيا و اقتصاديا لأنها لا تعترف بإسرائيل و لن تعترف بها بل تطمح لتدميرها عاجلا أم آجلا.

لكننا اليوم في ظل الثورات العربية الراهنة نتساءل بموضوعية عما سيفعله العالم إذا ما نجح تيار الإخوان المسلمين الذي تنحدر منه حماس في الوصول للحكم في دول كما جرى في تركيا عبر الديمقراطية؟ إذا كانت الديمقراطية قد أتت بمنظمة حماس "الإرهابية" إلى السلطة فزلزل العالم شرقا و غربا، فهل سيتقبل العالم نفس الأيديولوجية الدينية السياسية للإخوان المسلمين في غزة و التي انتقلت عبر صناديق الاقتراع إلى مصر و تونس و المغرب و ليبيا و الدور قادم على دول أخرى؟ هل سيحاصر العالم العربي كما جرى من حصار لغزة؟ هل سيطلب العالم الحر و إسرائيل من الحكومات الإسلامية المنتخبة ديمقراطيا الاعتراف بإسرائيل على أساس الاتفاقيات الدولية المبرمة سابقا مع أنظمة مطاح بها؟ علما أنه قبيل فوز الإخوان المسلمين في انتخابات مصر بدأت أصوات تدعو إلى إعادة النظر في اتفاقية كامب ديفيد مع إسرائيل، كما دعا التيار السلفي المنافس للإخوان المسلمين في الانتخابات المصرية إلى إلغاءها و اعتبار إسرائيل "جارا عدوا"، و في الوقت نفسه هناك من هاجم سفارة إسرائيل في خطوة رمزية رافضة وجود سفارة "للعدو" على أراضيهم.

ماذا لو فشل الإخوان المسلمون في تجربتهم الديمقراطية بعد خمس سنوات فكانت الصاعقة الكبرى باختيار التيار السلفي إذا ما قدموا برنامجا انتخابيا استمال عاطفة شعب أكثر من نصفه يعاني شللا فكريا تحدده نسبة الأمية و التخلف المستشريان في العالم العربي؟ و بين هذا و ذاك، ماذا لو اتحد السلفيون و الإخوان المسلمون و كل التيارات الإسلامية فقرروا اجتياح الأرض "المحتلة" من إسرائيل؟ من المستبعد أن يكون ذلك عسكريا، لكن ماذا لو كان ذلك بمسيرات مليونية تضم عشرات الملايين من الناس الذين يعشقون "الموت شهداء" في سبيل القدس؟. حين ذاك لن ينفع معهم لا مبعوث الرباعية الدولية و لا دونيس روس و لا حتى هياة الأمم المتحدة بكافة دولها، لأن من سيملك القرار و سيتحكم فيه ليست الحكومات الإسلامية التي تحدثنا عنها، و لكنها الشعوب التي ستتحكم في الحكومات و في كل شيء.

إنها الديمقراطية، قد يعتبر البعض ما جرى هو من "سلبيات الديمقراطية" التي أتت بحكومات "متطرفة" و "إرهابية"، أما أنا فأقحم نفسي في الموضوع لأقول بكل بساطة: (إنها اللعبة الديمقراطية، و ما على العالم إلا تقبلها، لأن العالم الحر هو من وضع أسسها و روج لها و ما عليه إلا تقبلها و التفاعل معها. لكن ما يقلقني حقيقة ليست التساؤلات التي طرحتها فيما قبل، لأن الجواب عليها بسيط و مقنع، و لكن قلقي الحقيقي ينبثق من وعيي العميق بصعوبة التقريب بين إيديولوجيات متناقضة بين الحكومات الإسلامية الجديدة بالعالم العربي و الحكومات المتنوعة التي تحكم إسرائيل دولة الديمقراطية.

إن القطيعة التامة بادية في الأفق بين العرب و إسرائيل، و التوتر أو حتى الحرب بينهما لا مناص منها، لكن ماذا بعد كل ذلك؟ هل بإمكان إسرائيل أن تدافع و تحافظ على وجودها بكل ما تملكه من قوة ردع عسكرية؟ لن تستطيع، لأن إسرائيل لا يمكنها أن توقف بحرا من العرب إذا ما قرروا يوما القيام بمسيرات مليونية و سلمية على حدود كل إسرائيل غربا و شرقا و جنوبا

 قصد "اجتثاث " اليهود من على الأرض المقدسة. هنا أريد أن أكون مبالغا إلى حد ما، أنا أعلم جيدا أن الملايين من الناس يحلمون بيوم مماتهم "شهداء" فداء للقدس قصد "تحريرها" من اليهود، ماذا لو تحركت جحافل البشر في هبة واحدة في اتجاه إسرائيل و تدخل الغرب و إسرائيل و قتلوا 360 مليون عربي، هل سيوقفوا زحف أكثر من مليار مسلم لازالوا في طابور الانتظار؟ ما الحل إذن؟ كيف نحقق السلام مع المسلمين؟ و كيف نحقق السلام مع حكومات إسلامية قد تكون أكثر تشددا من الإخوان المسلمين إذا ما جاءت بهم الديمقراطية؟ هذه هي الاسئلة الكبرى التي سنجيب عنها في الجزء الثاني من هذا الموضوع.

هشام بوقرين

الصهيونية الإسلامية الأصولية السياسية.

MA PRIERE POUR LE PEUPLE JUIF

MA PRIERE POUR LE PEUPLE JUIF

Par le Sheikh Abdel Hadi Palazzi, directeur de l'Institut Culturel Italien de la Communauté musulmane, co-fondateur musulman et co-président de l'Amitié Israël-Islam, Root & Branches Ass. Ltd.

Paru dans www.IsraelNationalNews.com du 21 décembre 2007

Traduit par Albert Soued, écrivain, www.chez.com/soued/conf.htm

Voir aussi les 50 derniers articles et consulter les archives de nuitdorient.com

En tant que sheikh Musulman sioniste et ami du peuple Juif, je ne peux pas me taire. Je sens un besoin moral de déclarer que les Nations du Monde sont encore une fois en train de préparer de mauvais jours au peuple Juif.

L'Administration Américaine qui se dit être en faveur d'une supposée guerre contre la terreur est prête à accepter une terreur islamique financée par l'Arabie saoudite, ainsi qu'un diktat Saoudien obligeant les Juifs à se retirer de la Terre d'Israël. Par ordre venant de "ses amis Américains", le peuple Juif risque d'être ramené aux "frontières d'Auschwitz", selon l'expression d'Abba Eban (1).

Les peuples sont rarement satisfaits de leurs hommes politiques et, aujourd'hui, les Israéliens sont dans cette situation. La plupart d'entre eux se sentent trahis aussi bien par les politiciens de gauche qui tentent de faire passer la reddition devant Abou Mazen comme "un pas vers la paix" que par les politiciens nationalistes connus qui déclarent s'opposer à la déportation des juifs hors de Judée-Samarie, mais qui ne lèvent pas le petit doigt pour l'empêcher.

Plus le temps passe, plus on constate que la direction morale du peuple Juif est limitée à une minorité impuissante. Le cauchemar d'Oslo est récurrent et il est devenu plus sombre à Annapolis. C'est la raison pour laquelle on a créé récemment à Jérusalem un Nouveau Congrès Sioniste, une fédération d'organisations diverses, authentiquement sionistes, bénies par le nouveau Sanhedrin (2) et par les rabbins Israéliens qui font le plus autorité. Ce Congrès a de plus le soutien de 30% du public laïc concerné. J'ai regretté de n'avoir pas pu assister à cette réunion d'installation, qui s'est déroulée le 27/11/07 à Jérusalem. Mais je suis reconnaissant à Allah le Sublime de m'avoir donné l'opportunité de remercier Pr Hillel Weiss pour l'honneur qu'il m'a fait en m'invitant et en transmettant mes vœux aux participants.

J'étais heureux d'avoir eu l'opportunité de répéter que les territoires de Judée-Samarie sont le foyer qu'Allah a donné au peuple Juif et que toute tentative de voler les propriétaires légitimes est une déclaration de guerre contre le décret divin. Selon mon humble avis, chacune de mes sœurs juives et chacun de mes frères juifs est moralement obligé de lutter pour maintenir l'intégrité de la Terre d'Israël, afin de faciliter la mission du peuple Juif d'être "la lumière des Nations" et d'ouvrir la Voie de la Rédemption.

Les "lobbies" du pétrole imposent leur volonté de poursuivre Oslo et ils obligent tout le monde civilisé à s'incliner devant un maître de la kleptocratie, tel que Abou Mazen, et à financer la terreur anti-juive. En ces jours tragiques, mon cœur est avec les Juifs en Israël, avec ces familles juives qui risquent d'être déportées de Judée-Samarie pour apaiser les princes du pétrole et leurs homologues occidentaux.

Je prie pour que cette épreuve soit surmontée et défaite par de nouveaux dirigeants Juifs, qui montreront que le rêve sioniste est encore vivant. Dans le passé, le rêve du peuple Juif de vivre en paix et en sécurité dans la Terre d'Israël n'a pas été effacé par des gouvernements puissants, et aujourd'hui ce rêve ne sera pas non plus effacé, malgré les tentatives des dictateurs Arabes, des politiciens Américains qui cèdent à leurs exigences, et des politiciens Israéliens corrompus qui se sont soumis à Annapolis. On pourrait facilement entrevoir que le cauchemar qui a commencé à Oslo va maintenant atteindre un niveau terrifiant, avec une ascension probable des gangsters du Hamas, dans les régions évacuées par Israël, incluant même Jérusalem.

Le président Bush prétend lire la Bible tous les jours, mais il semble oublier qu'il y est écrit que la Terre d'Israël est un cadeau de D. aux enfants d'Israël, les descendants d'Abraham, Isaac et Jacob. Ce territoire n'a pas été donné à quelqu'un d'autre, en particulier les descendants d'Ismaël, du fait que ceux-ci ont hérité d'immenses territoires ailleurs. Ainsi, celui qui cherche à voler l'héritage divin du peuple juif déclare la guerre non seulement à une nation particulière, mais à D. et à sa volonté. Aussi longtemps que les Etats-Unis ont défendu le droit d'Israël sur sa terre, Allah les a gratifiés d'une manne d'abondance et de bénédictions, alors que l'Empire Soviétique – qui a nié les droits nationaux du peuple juif (3) – a été effacé de la carte du monde.

Aujourd'hui, il y a un risque que l'Administration Américaine imite l'Union Soviétique. Je prie pour que vienne une nouvelle Administration Américaine plus respectueuse des droits du peuple Juif sur sa terre.

Notes de la traduction

(1) Un des premiers ministres des Affaires Etrangères d'Israël, d'origine sud-africaine

(2) Un Sanhedrin vient d'être élu le 17/12/07 à Jérusalem, avec le rabbin Adin Steinstaltz comme "Nassi" (chef). Le Sanhedrin est constitué de 71 personnalités religieuses et il a pour but d'amender la "halakha" ou loi juive.

(3) L'union Soviétique a été un des premiers pays à reconnaître l'état d'Israël. Par la suite, ne s'alignant pas sur la politique russe, Israël a été mis à l'index au profit d'une politique agressivement pro-arabe.

© www.nuitdorient.com par le groupe boaz,copyright autorisé sous réserve de mention du site

Hicham BOUGRINE sur Radio Shalom Montreal

Retrouvez ici toutes les archives de l'émission Arrêts sur Medias.
Pour enregistrer une émission, faites un click droit sur la disquette puis "Enregistrer la cible du lien sous...".
2011-06-01 : Les racines Amazigh, juives, chretienne et musulmanes des Kabyles au Maghreb en France et au Canada
2011-05-25 : Pierre Anctil - Les communautes juives de montreal - Histoire et enjeux contemporains - Ed Septentri
2011-05-18 : Stephane Juffa 2 - La Mena - Les revoltes arabes - rapport Golstone - Un Etat Palestinien fin 2011 ?
2011-05-11 : Stéphane Juffa - La Mena - L'affaire Al Dura 2011
2011-05-04 : Hicham Bougrine II - Le sionisme musulman fondamentaliste politique
http://www.radio-shalom.ca/showemissionsall.php?ID=1024

Qui est Hicham Bougrine : par ... Jean- Bernard- Isaac etc ... représentés par Rachel Belot

Qui est Hicham Bougrine : par ... Jean- Bernard- Isaac etc ... représentés par Rachel Belot Message n° 1 Rachel Blot a écrit le 23 juin 2009 à 10:07

Qui est Hicham Bougrine ? Avant tout, un Être Humain hors du commun. Un grand sage malgré son jeune âge. Un homme droit, juste, n’hésitant pas à braver tous les dangers pour ne pas sortir du sentier de la justice, de la clairvoyance. Il tend la main à autrui, sans distinction de race, d’idée politique, d’appartenance à une religion. Un homme dont Moïse aurait dit : « voilà quelqu’un qui peut siéger à mes côtés ! ». se souvenant de l’accueil de Jetro, qui lui a tendu une main confiante. Hicham écoute les uns et les autres. Hicham respecte les Uns et les Autres. Simplement il répond non pour faire plaisir aux uns et aux autres mais parce qu’il se doit d’être en conformité avec sa propre conscience C’est rare, un tel homme ! Merci Monsieur ! nous savons quel sens tu donnes à ta vie, toi, qui te trouves de l’autre côté d’une Méditerranée qui partage nos rives. Ici, les formules concernant ta personne vont affluer, pour rendre hommage à un personnage précieux pour l’humanité, pour la démocratie, pour l’amour entre les peuples. Toda Sakha Malecom Merci …. Que D.eu te garde ! Lynda Bismuth a écrit le 23 juin 2009 à 15:04 c'est vrai c'est très beau ! et très bien dit Rachel ! mon 2 ème prénom est Rachel! la mère d'Israel dit-on ! alors si les "Rachel" se mettent à admirer Hicham Bougrine c'est qu'il ne fait aucun doute qu'il est un grand parmi les grands ! Bernard Botturi a écrit le 23 juin 2009 à 15:33 cher Hicham je ne peux que me joindre, contresigner ce que t'écris Rachel nous te soutenons pour ta Justice pour ta Liberté pour ta Générosité Lé heyyaim Bernard merci

Rachel Chérif Kastalli a écrit le 23 juin 2009 à 15:38

Hichem est quelqu'un de positif il milite pour la paix Mais il faut adopter une approche sociale laique lon de l'aspect religieux, c'est à dire il y a une population musulmane et juive qui vit dans l'insécurité il faut alors résoudre ce problème d'une manière civile et non théocratique

Rachel Blot a répondu à : message de Lynda le 24 juin 2009 à 07:32

Rachel est la mère de Joseph ( mon héros depuis toujours à partir de mes 13 ans) et de Benyamin.. Rachel est morte sur la route de Bethléhem, d'où son caveau à l'entrée de cette ville . Bethl'hem qui fut la Ville du Roi David, et où Ruth la Moabite est arrivée pour raccompagner Naomie sa belle Mère .... J'arrête ... l'histoire, notre histoire est tellement belle ....

Rachel Blot a écrit le 24 juin 2009 à 07:42

Mais tu as raison Aussi, Lynda, Rachel est la mère des Juifs exilés Israël, le Peuple ! Rachel qui pleure ses enfants perdus... Et à qui j'ai dit dans mon récit : Ne pleure plus Rachel, tes enfants te reviennent !... Hicham est "Revenu" j'en suis convaincue !C'est un sémite... Donc !( Il revendique ce que lui ont transmis ses parents directs, l'Islam, et c'est tout à son honneur) Hicham fait partie de ces personnes ( vraiment très peu) qui arrive à une certitude par une longue réflexion qui implore l'équité dans le raisonnement, sans se douter, à mon humble avis, que dans l'ombre de cette réflexion, cinq mille ans d'histoire parle au cerveau de par le biais de cette connaissance naturelle, innée, de notre mémoire collective.

Dominique Kadoch (France) a écrit le 24 juin 2009 à 14:58

Que d ieu te protège Hicham et guide toujours tes pas vers le meilleur.

Jasmin Gershony-Geyer (Israel) a écrit le 24 juin 2009 à 20:49

agree with every word about hicham ! Jean Taieb a écrit le 24 juin 2009 à 21:54 Juste pour dire à HICHAM, que c'est une grande joie de rencontrer un homme comme lui et je lui avais promis mon aide pour développer ce groupe. Car dire la vérité, est une mission, dire à ses compatriotes qu'ils se trompent sur les juifs et ISRAEL, n'est pas à la portée de n'importe quel homme, aussi haut placé soit-il, et HICHAM l'a fait et il l'a fait pour les autres, pour faire avancer les idéees et reculer les préjugés entre juifs et musulmans, mais aussi entre palestiniens et israéliens. Merci HICHAM, car faire avancer la paix nécessite des hommes comme vous et je suis fier d'être votre ami.

Abdelkader Amlou (Los Angeles, CA) a écrit le 25 juin 2009 à 12:46

Temoinage

Hicham est mon concitoyen villageois. Je le devance de beaucoup d'années. Je me rappelle de Hicham, l'enfant seduit par les histoires de sa soeur Hasna sur la vie animée de sa propre classe, Hasna qui etait alors mon eleve dans l'ecole primaire du village. La visite de hicham à notre classe fut le premier contact.C'etait pendant 1984-1985, si je me rappelle bien. En 2001, je retrouve Hicham jeune homme plein d'energie assoiffé d'en savoir sur sa religion et l'islamisme. La coincidence!!! La coincidence est que j'etais entrain d'entamer des recherches sur les fondements coraniques et sunnites d'une reconnaissance religieuse de l'etat d'israel. Hicham est le seul concitoyen qui a pu, intuitivement saisir la dimension du travail que je lui ai qualifié un jour de BOMBE IDEOLOGIQUE. Son interet n'etait pas en vain, sans resultat: Sa tolerance,sa perseverence sa qualité d'homme serieux l'on aidé tres vite non seulement à penetrer le sujet et relier le religieux au politique, mais aussi à poursuivre l'argumentation fondamentaliste tout en se donnant au procedés analytiques critiques qu'exige une these nouvelle et flatante . C'est pourquoi j'ai choisi de rester loyal à son amitié et de prendre en partager, avec lui, l'objectif, celui de donner d'avantage d'echo à la these de RECONNAISSANCE RELIGIEUSE de l'etat d'israel. Je suis certain qu'il pourra assumer cette tache. je le remercie beaucoup pour ses efforts deployés dans ce sens. Bon courage!!! Message n° 16 Rachel Blot a écrit le 25 juin 2009 à 17:36 Eh bien, nous avons beaucoup de chance ( en fait c'est la Providence qui vous envoie tous les deux) de vous avoir parmi nous . Si toutes les personnalités Chrétiennes pouvaient avoir la même analyse, ce serait l'aboutissement de la légitimité d'Israël .

Jean Taieb a écrit le 26 juin 2009 à 09:02

ABDELKADER AMLOU, HICHAM, RACHEL, et aussi à tous les membres, Merci pour votre présence et vos commentaires sur ce groupe car vous êtes comme des rayons de soleil aprés une trés longue tempête. Nous savons que les frictions entre musulmans et juifs ne sont pas religieuses et que seul un accord juste entre israéliens et palestiniens pourra faire retomber les tensions entre nos communautés; Les extrémistes de tous bords qui veulent opposer nos religions se trompent. L'enjeu pour la paix est énorme. AMITIES A TOUS/TOUTES

Message n° 18 Karine de Paris a écrit le 28 juin 2009 à 07:33

Je te dis merci Hicham, pour enrichir mon savoir meme sur mon propre peuple, tant de choses que j'ignorais et que je decouvre grave a toi, merci encore.

Fanny Pytel a écrit le 5 juillet 2009 à 14:46

cher Hicham, tu nous ouvre les yeux et avec lucidité, tu nous fait toucher du doigt ca que nous n'osons faire merci , fanny

Dominique Kadoch (France) a écrit le 9 juillet 2009 à 21:43

Hicham, permets moi de te dire sincèrement que tu es un grand Monsieur, plein de savoir, de sagesse, d'humour et de gentillesse

Madame Nathalie BOUGRINE
Hicham est un être hors du commun rempli de sagesse et de philosophie qui sont sa ligne de conduite à chaque seconde de sa vie/ sa raison de vivre/son combat /sa mission sur terre pour la défense de ses convictions profondes et inébranlables . A l'écoute de tout à chacun . Il fait passer les autres avant lui et mène un combat digne des plus "grands sages" qui peuvent se compter sur les doigts d'une main dans ce monde qui n'en n'ait plus un. Pour cette sagesse, cette exceptionnelle amour de l'être humain je tenais à rédiger ce message afin de lui dire combien je suis fière, honorée, admirative - il n'y a pas de mots assez puissants pour le définir. Pour tout cela je l'en remercie et sais que tant qu'il sera sur cette terre il continuera ce combat. Il amènera la paix et fera cesser à plus ou moins long terme cette guerre qui dure depuis bien trop longtemps et ceci sans aucun doute.
Sa patience , sa persévérance aboutira en temps et en heure. Tout est tracé et écrit . En conclusion je dis le mot "RESPECT" et ce mot je le crie très fort .
Nathalie Bougrine 26/05/2011 15H30

Juif errant - un article sur le site et les objectis du week-end journal " Makor Rishon"

מקור ראשון: אנא יאהודי
כותבים: רן פרחי וצור ארליך
לכתבה המצולמת לחצו כאן
"ישראל היא הפרויקט המוצלח ביותר במאה העשרים, במיוחד על רקע הפיגור במזרח התיכון". כך כותב לנו ח'ליל, חבר בקבוצת הפייסבוק 'תרבות ישראל הקדומה' ו'ידידות ישראל-עיראק', שמנהלה הישראלי הוא "אהרן רוני". מצדו של ח'ליל אפשר לפרסם פה את שמו האמיתי, אבל אנחנו חרדים לשלומו יותר ממנו. בן עשרים. סטודנט להנדסה בבגדאד. מוסלמי חילוני, משכיל, אזרח עיראק.
זה כמה שנים שהוא מתעניין בכל היבט של התרבות הישראלית. הוא בקיא בה הרבה יותר מהישראלי הרגיל: כשהוא שומע את שם משפחתו של רן פרחי, מכותבי שורות אלו, הוא שואל מיד אם הוא קשור לחיים פרחי, שר האוצר של ג'זאר פחה שמשל בעכו במאה ה-18, ולמתרגם היהודי המצרי הלל פרחי (התשובה חיובית). הוא מעריץ את הרצל וויצמן "שהיו מסוגלים להציע מדינה יהודית על בסיס חילוני". בקיר שלו בפייסבוק יש הקלטות של מבחר זמרים ישראלים מכל הקשת: ממזרחית – שהוא מוצא בה קווי דמיון למוזיקה העיראקית – עד חוה אלברשטיין.
"הוריי מעולם לא חינכו אותי לשנוא", הוא מסביר. "וכשהייתי דתי, זה לא היה מפני שהם הכריחו אותי. לפני שהתחלתי להכיר את ישראל לא הייתה לי עמדה חד-משמעית לגביה, אבל לגבי הפלשתינים כן; התמיכה שלהם בסדאם, והמעמד שלהם באל-קאעידה, גרמו לכל עיראקי ממוצע לשנוא אותם". לדבריו, הוא יכול לאחוז בעמדותיו אלה ולהציגן ברשת מכיוון שהשלטון הנוכחי בעיראק אינו מפעיל משטרת מחשבות אלא מתרכז "בצבירת כוח וכסף".
ג'עפר, תושב ריאד בירת סעודיה, עובד מדינה בארצו ובעל תואר בספרות ערבית, מאמין בזכות היהודים על ארץ ישראל. לדבריו, הוא נעשה ציוני בעקבות קריאתו בהיסטוריה, בין היתר בחומר שמציג "אהרן רוני" באתר 'יאהודי1' ובקבוצת הפייסבוק 'תרבות ישראל הקדומה'. גם איתו אנחנו מתכתבים.
"אני ציוני כי העם היהודי הוא העם הנבחר, ששמר על ייחודו לאורך ההיסטוריה ודוכא בהתמדה בידי עמים אחרים", הוא מספר. את חיבתו לציון הוא לא קיבל מאביו ואמו, שהינם "מוסלמים אדוקים". אולם אחיו הולך בדרכו. "אחי היה מוטרד כששמע פה שיש אצלכם עימותים בין אשכנזים לספרדים, ושמח לשמוע שזה לא כצעקתה". וכמו עמיתו העיראקי, גם ג'עפר אינו מחבב את הפלשתינים. "איני סומך עליהם". רוב חבריו בפייסבוק, הוא אומר, ישראלים. "אני אוהב אותם והם אוהבים אותי".
להבדיל מח'ליל, ג'עפר כן חושב שהוא נוטל סיכון. לכן גם לו הלבשנו פה שם בדוי, אף שלא ביקש זאת. "בארצי מי שתומך בישראל זוכה ליחס של בוגד. לצערי התקשורת כאן מציגה את ישראל כמדינה שרוצחת ילדים. לאנשי הדת יש פה השפעה רבה, והם מפיצים שנאה. אני יודע שעם ישראל הוא עם חביב וחם, אך השקרים מופצים בכל הארצות הערביות". הוא מקווה לבקר בישראל – "אני אוהב מקומות היסטוריים, והייתי רוצה לראות את ירושלים ואת קבר דוד" – אך כידוע מדינתו אוסרת על יהודים או על כל מי שבדרכונו חותמת מנתב"ג לבוא בשעריה, קל וחומר אינה מרשה לאזרחיה לנסוע לארצו של האויב הציוני. הוא מקווה שיוכל לפגוש את חבריו הישראלים במדינה ניטרלית.
באשר ליוזמה המדינית הסעודית, ג'עפר אינו יוצא נגד ארצו אך מבין את ישראל. "היוזמה טובה, אך לא ישימה כי ישראל לא תשוב לקווי 67'". הוא דווקא אופטימי. לדבריו, יש טרנד בקרב העם הסעודי לשלום עם ישראל.
תנו להם בהיסטוריה
ח'ליל העיראקי וג'עפר הסעודי הם שניים מכ-3,500 גולשים דוברי ערבית, חברי קבוצת 'תרבות ישראל הקדומה' של "אהרן רוני" בפייסבוק; שניים ממאות אזרחי מדינות ערב הגולשים מדי חודש באתר yahoodi1.com שלו. דווקא אהרן, להבדיל מהם, חושש להיחשף בשמו המלא, מחמת איזו עינא בישא. הוא בן שלושים, תושב השרון, בעל תואר ראשון בלימודי המזרח התיכון ומדעי המדינה ויכולת ביטוי מרשימה בערבית שרכש בעמל. זה כארבע שנים שהוא מריץ בהתנדבות יוזמות הסברה אינטרנטיות לעולם הערבי. מפעל מסועף של איש אחד, איש עדִין למראה שפרנסתו דווקא בתחום המוזיקה.
לא הסברה, הוא יתקן אותנו מיד, אלא שיתוף במידע וחיזוק קשרים. "אין לנו מה להסביר את עצמנו", הוא קובע. "יש לנו מידע להעביר, שכרגע אין לנו מספיק כלים להעביר אותו. ערבי שנכנס לרשת לחפש מידע על ישראל, אין שום מידע בשפתו שיגרום לו לטפח יחס חיובי כלפיה. כבוד, הערכה, יחס אנושי כלשהו. ויש בעולם הערבי הרבה צמא למידע ענייני על ישראל, תרבותה ותולדותיה. הם משוגעים על היסטוריה, בפרט היסטוריה של ארצות האיסלאם. וכשאתה נותן להם סקירה על תולדות היהודים בארץ ישראל, או על קהילות יהודיות במזרח התיכון, זה מאיר להם פינות בסיפור שלהם. הם מגיבים בהתאם. אם אתה בא אליהם עם היסטוריה, אם אתה מציג להם שיח משותף שיש בו תוכן ולא דיבורים תיאורטיים על שלום מופשט, אז יש על מה לדבר".
וכאן אהרן מרגיש יחידי בזירה. "יש בישראל גופים ממשלתיים שזה אמור להיות התפקיד שלהם; אתה נכנס לאתרים שלהם ורואה שהם שכחו שהם מייצגים את מדינת ישראל וחושבים שהם האו"ם. האתר של משרד החוץ לוקה בחוסר ביטחון וברגש נחיתות עצום. במקום לספר שהיהודים חיו פה לפני שהערבים אי פעם גרו פה, או שהאיסלאם שאוב מהיהדות, או שהשפה העברית היא השפה היחידה המדוברת היום במזרח התיכון שהיא שפה עתיקה שהתפתחה פה – במקום זה מה הם עושים? מספרים כמה אנחנו נחמדים ויפים, מדינה פלורליסטית ודמוקרטית שיש בה יהודים, נוצרים ומוסלמים. וזהו. אולי הם עצמם לא משוכנעים. זה חוסר הכרה בגדולה שלנו. ומי שלא אוהב את עצמו ולא מעריך את עצמו, לא יכול לגרום לאחרים להעריך אותו.
"משרד החוץ זה לא קומץ אנשים שטועים; זו הגישה של המדינה. המיתוס שמחורבן הבית עד הציונות לא היה שום דבר יהודי בארץ. מבחינת הערבים מה שקובע הוא לא הצטדקויות על זכויות אדם, אלא היסטוריה. מבחינתם, בצדק, אם אין לך היסטוריה פה, מה אתה עושה פה בכלל? לא מעניין אותם שאפשר ללכת פה בביקיני ולעשות מצעד גאווה. מעניין אותם דת, תרבות, פולקלור. ברור שאכפת אותם היחס למיעוטים, אבל מאחר שיחס הוגן למיעוטים אינו קיים בארצות ערב, הם לא מצפים שגם פה יהיה פלורליזם. וזה לא מה שאתה צריך להראות להם".
השורשים הקצרים של חנין זועבי
אהרן פועל בשלוש זרועות עיקריות, כולן בלשונות הערבית והאנגלית: האתר 'יָאהוּדִי1', קבוצות ברשת החברתית פייסבוק, וערוץ סרטוני וידיאו ומצגות ב'יוטיוב'. הזרועות כמובן משוכלות: בכל אחת אפשר למצוא הפניות לרעותה.
הכותרת הראשית באתר יאהודי1 הוקדשה, בעת כתיבת שורות אלו, לפרשת הלינץ' המצולם נגד דוד בארי בכפר השילוח. אהרן פרס שם ניתוח מפורט של האירוע לשלביו, בשפה הערבית, עם תמונות ותרשימים. פרק מיוחד הוקדש ל"שקרים של אמצעי התקשורת הערביים", עם תמונות המראות את מעורבותם הפעילה של הצלמים. הידיעה הבאה מסקרת הופעה של זמר עיראקי בישראל.
אבל רוב רובן של ההפניות בעמוד הבית שולחות את הגולש לעניינים פחות חדשותיים. האתר מציע מידע בסיסי שקשה למצוא שכמותו אפילו באתרים בעברית: מפות מפורטות של ארץ ישראל מהמאה העשירית לפני הספירה ועד ימינו, סקירות על תולדותיהם של היישובים היהודים בישראל, ומאמרים בתחומי הארכיאולוגיה, הציונות ותולדות המזרח הקדום.
סדרת מאמרים מקיפה סוקרת את תולדות נדידת הערבים לארץ ישראל במאות האחרונות, ובעצם מפרקת את המיתוס הפלשתיני מן היסוד, בהראותה שמדובר באוסף מקרי של מהגרים. אהרן מפרט שם את מוצאן של החמולות ה"פלשתיניות" הגדולות. הוא מראה, למשל, שמקורן של משפחות חוסייני, על פי מסורתן שלהן, בחיג'אז שבחצי האי ערב, ושמשפחת נוסייבה, הוותיקה מכולן, הגיעה ארצה עם הכיבוש המוסלמי במאה השביעית לספירה. את חובבי חנין זועבי יעניין לדעת שמשפחת זועבי היגרה ארצה מעיראק ומעבר הירדן, בהזמנת השלטונות העות'מאניים, רק בראשית המאה ה-19.
לעתים ניכר מקורן של המשפחות כבר בשמן. שבט מצראווה הגיע ממצרים. במאמר 'ההגירה המצרית לארץ ישראל במאה ה-19' פורס אהרן רשימה ארוכה של ערים וכפרים שהמהגרים החדשים האלה ממצרים אכלסו, בהם אום אל-פחם, ערה, ערערה, כפר-קרע, ג'ת, ג'לג'וליה, טייבה וקלנסווה.
המתעניין דובר הערבית ימצא באתר גם עמוד בערבית על "בירתנו הנצחית ירושלים" הנפתח במימרה הידועה ממסכת קידושין, "עשרה קבין של יופי ירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים ואחד העולם כולו". לקט מאמרים על דת ישראל ילמד אותו על שלושת הרגלים, על תשעה באב, על ציוֹן בכתבי הקודש ועל מקורותיה הקדומים של הציונות. הוא יוכל גם לצפות במצגות שהפיק האתר, כגון 'מהם התפילין'.
והשפע עוד רב. יש שם אוסף מאמרים על ההיסטוריה היהודית, בהם מאמר על הארץ ותושביה בשנת 1695 על פי ספר מהתקופה; אסופת "אמתות ושקרים על ישראל", עם תשובות מפורטות לטענות כגון שישראל מדינה דתית, מדינה גזענית, מדינת צבא או מדינה כובשת. ואפילו קורס קצר ללימוד השפה העברית תמצאו שם, המרבה להשתמש בשירים ישראליים מהגזרה הים-תיכונית.
העמוד 'מי אנחנו' מספר לאורחי האתר בלי כחל וסרק כי "אנחנו אתר ישראלי בשפה הערבית שמטרתו להציג את התרבות וההיסטוריה היהודיות לעולם הערבי, שנפוצה בו השנאה לישראל. ישראל נמצאת בלב ים ערבי שהאידיאולוגיות והממשלים השולטים בו אינם מוכנים לקבל את קיומה של מדינה יהודית במזרח התיכון".
בקבוצות של אהרן בפייסבוק מקבלים הדברים אופי דיאלוגי שוקק חיים. "אהרן-רוני" מספר ומציג, וגולשים מוסיפים, מתווכחים, שואלים ומביעים דעה. הוא פתח קבוצות העוסקות בתרבות היהודית ובדת היהודית, קבוצה למען הקמת ערוץ טלוויזיה ישראלי שישדר לעולם הערבי, קבוצת 'ידידות ישראל-עיראק', ואת הקבוצה 'תרבות ישראל הקדומה', שהיא הגדולה מכולן. רשומים בה אלפי חברים, רבים מתוכם ממדינות ערב הנתונות במצב מלחמה עם ישראל.
תוכלו למצוא שם צילומים והסברים ארוכים, בכמה שפות, על שלל ממצאים ארכיאולוגיים הקושרים בין עם ישראל לארצו. החומר מאורגן בצורת אלבומים. סביבו מתפתחים דיונים באנגלית, בערבית ובעברית. דיון אופייני בערבית התפתח סביב תצוגה של פסיפס מאתר נטופה שבארץ יהודה, עם הכתובת "שלום מאחימלך ויהוחיל". מאמר קצר של אהרן בדבר המוצא השֵמי המשותף ליהודים ולערבים הניב תגובה מצד גולש שזיהה עצמו כ'חוסיין': "חברי ואני מכבדים את התרבות היהודית. היהודים והערבים בני דודים. בארצי משפחות רבות ממוצא יהודי, כולל משפחתה של אשתי".
רוצים כלה יהודייה
כמה מהגולשים הם מהשכבות המשכילות ביותר, אלה שמקובל להניח שהן הקיצוניות ביותר בשנאתן לישראל. "נכתבים בקבוצות שלי מאמרים בזכותה של ישראל על ידי הוגי דעות מתימן, מרוקו, עיראק, כווית ואף מסעודיה", מספר אהרן. "הוגה דעות אחד מתימן, מוחמד קוביילי, פתח קבוצה משלו למען ישראל. יש עיראקי שכתב מאמר הדן באפשרות שזכותם של היהודים בפלשתין גדולה מזו של הפלשתינים. אחד מחברי הקבוצה הוא בנו של שר עיראקי".
הישאם בוגרין ממרוקו, מהמשתתפים בקבוצות של אהרן, אף כותב בלוג בערבית ובצרפתית ששמו 'הציוני'. הוא מתייחס שם ל"יסודות האיסלאם הציוני", קרי זכות היהודים על ארץ ישראל על פי הקוראן. לאחרונה קיבל איומים על חייו, והארגון לפלורליזם מוסלמי גינה איומים אלו. בהתכתבות אישית סיפר לנו בוגרין שהוא עומד להוציא ספר העוסק בפתרון "האידיאולוגי והפוליטי" לסכסוך. הוא סבור שכדי להגיע לשלום צריך להכיר בזכות היהודים על "הארץ הקדושה".
האם יש הבדלים עקביים בין גולשים מארצות שונות? "הכוויתים הכי פתוחים כלפי ישראל", מספר אהרן. "הם מדברים חופשי. רוצים לפתח קשרים ולא מעניינים אותם הפלשתינים. אל תשכח שהפלשתינים תמכו בסדאם כשכבש את כווית ב-1990. הרבה כוויתים ביקרו בישראל. לחלק מהם יש דרכונים אירופיים, וישראל מאשרת לכל מי שרוצה לא להחתים את הדרכון בארץ, כך שלא יידעו על כך בכווית. הצרה היא שיש הלשנות. תורכיה מלשינה על אזרחי ארצות ערב שטסים דרכה לישראל.
"מעיראק מגיעים הכי הרבה גולשים. גם כי אין להם שלטון שמצר את צעדיהם, גם כי יש להם היסטוריה רעה עם הפלשתינים, גם כי לכולם יש במשפחות, מהסבים, זיכרונות טובים מאוד על היהודים שגרו בעיראק. הרבה מהם מספרים על כך. חלק גדול מהדיבור איתם הוא על מוזיקה. יוצרי המוזיקה העיראקית המודרנית היו יהודי עיראק. סלימה מוראד, הזמרת הלאומית העיראקית, הייתה יהודייה. סבא של הזמר דודו טסה, דאוד אל-כוויתי, ובייחוד אחיו צלאח אל-כוויתי, היו מלחינים מפורסמים בעיראק ובמפרץ הפרסי. הרדיו של עיראק לא עבד ביום כיפורים, ובשבתות השמיע שידורים מוכנים מראש.
"צריך לזכור שיהודים גרו בעיראק עוד לפני שבעיראק דיברו ערבית. ב-1904, ארבעים אחוז מהתושבים שם היו יהודים. אני רבע עיראקי, והצד העיראקי במשפחה היה דומיננטי אצלי כילד, כך שיש לי הרבה מה לדבר איתם. הם מספרים סיפורים קשים מימי ממשלת הבעת' של סדאם – התעללויות, חטיפות, המתות בגז. לעומת זאת, דווקא במצרים אני מתרשם שאין עם מי לדבר, לבד מהקופטים".
נכנסים רק אנשים עם כוונות טובות?
"לא. יש כאלה שנכנסים לקבוצה כדי לקלל. הערות מסוג 'אללה ירחם על היטלר' או 'רוצים עוד 6 מיליון' לא נדירות. בדרך כלל אני מתעלם מהם. אני מעדיף לנסות למשוך את אלה שיותר פתוחים. האגוזים הקשים יגיעו אחרי כל היתר. אבל יוצא לי גם לנסות את הדרך האחרת. מישהו שולח קללה, אני מקלל אותו בחזרה פי עשרה, ולפעמים זה ממשיך דווקא לדיון.
"גם בין הנחמדים, אני בטוח שחלק מנסים להשיג מידע פנימי על ישראל. למי שפונה אליי בעברית אני לא עונה, מחשש שמדובר בסוכן. בכיוון ההפוך, רבים מהגולשים חושבים שאני עובד בארגון ביון. שלחו אליי לא פעם גם בקשות בנוסח 'אני רוצה לעבוד בשביל מדינת ישראל'. אנשים רוצים כסף. מסכנים, חיים כמו כלבים, ומה מעניין אותם אידיאולוגיה. אידיאולוגיה זה לעשירים.
"מעבר לפעילות הפומבית שלי, אני משמש כתובת למאות אנשים המעוניינים לקבל מידע אמין על ישראל באמצעות הודעות פרטיות ודוא"ל. וכך מגיעות אליי גם שאלות כמו אם אני יכול לעזור להם להגיע לישראל, או להשיג כלה יהודייה. כל מיני דברים די הזויים".
ומה אתה עונה?
"אני מסביר להם שאני רק אדם פרטי. יש קטע בעולם הערבי שכולם רוצים להתחתן עם יהודייה. אולי זה בא מכך שמוחמד נשא יהודייה לאישה, והוא מודל לחיקוי – לאו דווקא לדתיים מאוד, אלא לטיפוס המוסלמי בכלל, שחי את ההיסטוריה. זה גם מוזן מכל מיני סטיגמות. צריך להסביר להם, לא נעים, שיהודייה לא תתחתן איתם, ושאיננו מקבלים נישואי תערובת".
התקווה שבשטיפת המוח
אהרן גם מעלה סרטונים ליו-טיוב, ויש לו שם ערוץ משלו הקרוי, כמו האתר, yahoodi1. הוא מעלה קליפים בערבית שאת חלקם מצא ואחרים יצר וערך, בנושאי הדת היהודית, הלאומיות הישראלית והמוסיקה היהודית המזרח-תיכונית. הפיוט היהודי המזרחי, העשוי לעתים קרובות בסולמות ערביים, מושך אל סרטוניו של אהרן גולשים ערבים רבים. בעוד אוזניהם מתענגות על המקאמים האהובים עליהם, עיניהם שוזפות מצגות על חגי ישראל שבהם מושרים אותם פיוטים. שנה וחצי הערוץ הזה קיים, ולמעלה ממיליון וחצי צְפיות רשם לעצמו. לעתים קרובות משמש גם ערוץ זה מסד לתקשורת אישית. "נשלחות אליי מאות הודעות של גולשים שצפו בסרטים, ומתפתח דו-שיח", מספר אהרן.
השליטה שלו בערבית והידע שצבר בלימודי המזרח התיכון באוניברסיטה קריטיים, לא רק מטעמים טכניים: "אם הדיאלוג היה רק באנגלית הרבה מהתוכן היה אובד. כך רואים שאני בן אדם בדיוק כמוהם, עם שורשים עמוקים במזרח התיכון ובתרבותו".
נשמע קצת אידילי.
"נכון שיש הרבה אנטי. ובכל זאת יש בעולם הערבי קבוצה גדולה, לא מיעוט קטן, שרוצה דמוקרטיה, שרוצה שלום. נהוג אצלנו לחשוב שבעולם המוסלמי אין חינוך לספקנות ולחשיבה עצמאית, בניגוד למערב. זה לא לגמרי מדויק. עם כל השנאה שאכן קיימת שם, הם אנשים שאוהבים לדון, להתווכח, להכיר דעות. מבחינות מסוימות יש הרבה חיבור בינינו לבין המוסלמים, שאין בינינו לבין המערב".
למשל?
"הסקרנות שלהם לגבי ההיסטוריה של האזור משמעותית מאוד בהקשר הזה. והמסרים המועברים בצינורות הממלכתיים שלנו לא נוגעים בה כלל. אתה לא יכול לבנות שיחה כל עוד בן שיחך עוד חושב שאתה בכלל לא עם ולא מגיעה לך ארץ. והוא חושב כך כתוצאה מחינוך שקיבל – ולכן רבים שדיברו איתי ולמדו דברים חדשים שינו את דעתם".
ומיד הוא מסייג. "אני יכול לעבוד רק בסדר גודל של אלפים, זה קנה מידה קטן. ברגע שתהיה טלוויזיה ישראלית שתשדר הסברה לעולם הערבי זה יהיה בקנה מידה גדול וזה יכול לחולל מהפכה. הטלוויזיה הישראלית בערבית לא משדרת לחוץ לארץ מִטעמי קרינה. גם רדיו אין. בזמן מלחמת ששת הימים קול ישראל בערבית היה התחנה השלישית הכי מואזנת בעולם הערבי. בינתיים התדר שלה נמסר לתחנה פלשתינית. לכולם יש ערוצי טלוויזיה בערבית: סין, גרמניה, צרפת, בריטניה וארצות הברית. ולנו לא. אם סין פתחה ערוץ בערבית, אנחנו לא נפתח? לאתר כזה יהיה רייטינג גבוה בעולם הערבי. כשהוקם ערוץ Ynet בערבית נכנסו אליו מיליונים. מכאן שיש לזה רייטינג".
אז הסוד הוא ללמד את הערבים היסטוריה?
"שים לב שהקו התעמולתי של הפלשתינים מבוסס לא על היסטוריה, כי אין להם, אלא על הרוגים וקורבנות. אין להם תוכן להציג. אז הם ממציאים שהם כנענים ויבוסים, אבל אין להם ממצאים, עובדות, פולקלור. אין להם כלום. זו נקודת תורפה עצומה. לכם הם מושכים אותך למגרש שלהם, גוררים אותך להתעסק בתמונות של ההרוגים שלהם. אם אתה לא מחזיר אותם למגרש שלך, של זכות הקיום הבסיסית שלך, הם רק ימחקו עוד את זכות הקיום הזו.
"ללמוד את זה עלה לי בדם. כשאתה נכנס לעולם האינטרנט הערבי, כשאתה מתחיל להבין מה שכותבים בערבית, אתה משתגע. כי אתה מקבל כמויות שנאה מרוכזות שבחיים לא קיבלת. בלי שום פרופורציה, בלי קווים אדומים. מאחלים לך 'הלוואי שהיטלר היה חי, הייתי מכניס אתכם לתנורים ומרסק את העצמות', וזה מייאש. אתה לא מבין איך אדם יכול לחשוב כך. רק אחרי הרבה סבל והרבה השתגעויות מרוב רוע שיש במילים האלו, אתה קולט שאלו דברים שחוזרים כמעט באותן מילים, בגלים, ומבין שזה לא דבר ספונטני אלא תוצאה של סרט שכולם ראו, של כתבת חדשות שכולם ראו. מכאן גם באה התקווה. שאפשר לשנות על ידי מתן מידע אחר".
מאין באנו
אין לגולשים שלך פחד מהשלטונות, ממישהו שעוקב אחרי פעילות האינטרנט שלהם?
"רובם גולשים מטלפון נייד, ושם יש הצפנה. בסוריה הגבילו את הגלישה בפייסבוק, והסבירו באופן רשמי שזה מפני שסורים מדברים עם ישראלים. וזה באמת העניין. הם יודעים שזו הדרך האפשרית בשבילנו הישראלים לגאול את האזרחים שלהם, להוציא אותם מהשנאה. התקשורת הערבית אינה חוסכת במילים ובמידע; הערבים אוהבים מילים, הרבה מילים, והיא מציפה את האזרחים בנדיבות ובפירוט בסיבות לשנוא את ישראל. התשובה צריכה להיות להציף אותם בעובדות. מה ששוב מחזיר אותי לשגיאה הגדולה של האתרים הרשמיים של ישראל, שלא רק שמשחקים במגרש הלא נכון, גם משתמשים במינוח זהה לזה שבתקשורת הערבית. 'מוסתווטנאת' (התנחלויות), למשל. זו טעות. כשאתה מאמץ את המינוח, אתה מאמץ גם את האידיאולוגיה שמאחוריו".
אתה בעצם אומר, גם כשמדברים עם הערבים לא צריך להתחפש לשמאלנים.
"אני ימני במובן של דרך הסתכלות על ההיסטוריה. השמאל לא אומר שאין היסטוריה, אלא שההיסטוריה לא רלבנטית. ובמפגש עם הערבים אתה רואה כמה היא כן רלבנטית. המפגש עם הערבים הפך אותי ציוני יותר. גרמה לכך ההבנה שאתה צריך קודם כול להבין מי אתה ומה אתה ומאין באת. אם תגיד 'אני אזרח העולם' זה לא יוביל אותך לשום מקום. ההיסטוריה מכוונת אותך לאמת הזו, ובישראל של היום זו אמת שנמצאת בצד הימני".
מקובל לחשוב שהטיפוס שאתה מייצג – צעיר ישראלי חילוני משכיל וימני – נעשה נדיר.
"הדתיים שחושבים שכל הציוניוּת נמצאת במגזר שלהם שוגים. גם לא כל הדתיוּת; הדת היא חלק מזהות, שיש בה גם תרבות, היסטוריה ועוד, והיא גם הזהות שלי. אם לא הייתי מגיע מתוך הזהות הזו, על מה היה לי לדבר עם הערבי? הדיכוטומיה שמתקבעת פה בתודעה, ימין דתי מול שמאל חילוני, שוכחת את הרוב המסורתי, שאינו שומר מצוות אבל יש לו זיקה עמוקה לזהות היהודית. כאן אני ממקם את עצמי, וזה מקום שיש לו יתרונות מסוימים על פני המקום הציוני-דתי; הציונים הדתיים, מאחר שהם כל כך מותקפים בתקשורת, סובלים מחוסר ביטחון. הם לא אומרים מה שהם רוצים להגיד. הם מרוסקים אידיאולוגית, ולכן מדברים אל תוך עצמם בלבד".
מכמויות החומר שאתה משחרר לרשת אפשר להסיק שאתה מקדיש לעניין ההתנדבותי הזה הרבה זמן.
"המון. כל רגע אפשרי. ואני נהנה מזה. יש לי כיום קשרים אישיים בכל המזרח התיכון. אני לא מתחיל עם שיחות טלפון, כי אין זמן, אבל יש לי קשר עם אנשים מעניינים. בפרט בעיראק. אנשי רוח, סופרים, עיתונאים. השקעתי הרבה בלימוד הנושאים, אני זוכר את הפרטים היטב, והם לומדים ממני עובדות".

Lettre ouverte à un "Humaniste antisioniste" Par Thibaut Tekla

Cher camarade qui te dis humaniste et antisioniste.

Tout d'abord, pardonne moi si mon argumentation parait manquer de profondeur car je ne suis pas juif, ni moi, ni mes parents.

Je suis de culture chrétienne même si je conviens qu'il est bien peu à la mode de le dire ainsi.

A la base je ne suis même pas sioniste et je lisais les thèses de Shlomo Sand entre autres avec détachement.Mais face à l'Jérusalem comme la capitale de la spiritualité ?

Tu me réponds alors que les juifs ne sont pas unanimement sionistes pour te défendre de tout antisémitisme et me cite l'exemple de Neturei Karta.

Effectivement, pour ce mouvement ultra-orthodoxe et marginal, seule la venue du Messie peut mettre un terme au commandement Divin qui a imposé l'exil.

Mais ne tombe pas dans la facilité de cette manoeuvre cynique visant à utiliser l'antisionisme religieux d'une minorité de juifs pour justifier l'antisionisme politique ! Ne te laisse abuser par des gens qui exploitent la croyance de ces personnes qu'ils ne partagent pas eux-mêmes !Dans "Israël Palestine, la paix à la lumière de la Torah" (chapitre Dérives de Neturei Karta p 66-71), Hervé-Elie Bokobza, après avoir démontré que les Neturei Karta étaient en totale contradiction avec la pensée du Rav Kook, aboutit à la conclusion suivante : « Il est donc clair que si le monde moderne connaissait véritablement l’idéologie des Netourei Karta par rapport à celle du Rav Kook, il souscrirait, sans l’ombre d’un doute, bien davantage à celle de ce dernier. Les Netourei Karta trompent ceux qui les écoutent lorsqu’ils prétendent défendre la cause palestinienne en voulant anéantir l’État sioniste. Car c’est la cause messianique qui fonde leur idéologie. Ainsi, ils estiment que, lorsque le Messie viendra, la terre d’Israël, avec ses frontières de l’époque du Roi David, reviendra de droit au peuple juif. Plus personne n’aura alors à se soucier du sort des Palestiniens ! ».Si on peut légitimer l'antisionisme politique par l'antisionisme de certains juifs, rien ne s'oppose non plus a contrario de légitimer le sionisme politique par le sionisme religieux musulman fondamentaliste défendus par le poète Marocain Abdelkader Amlour et par l'écrivain Hicham Bougrine.Tu me parles à présent de Shlomo Sand. Homme qui certes, est un personnage sympathique et éloquent.Si l'action du professeur Sand est a priori pleine de bonnes intentions car elle a pour but une solution pour le vivre ensemble, le moyen par contre reste une ignominie : la déconstruction du peuple juif. Pas la destruction physique bien sûr, mais un affaiblissement moral. C'est à dire ne plus pouvoir revendiquer une identité qui est pourtant un droit que l'on admet volontiers et naturellement à la France, à l'Umma, ainsi qu'à toutes les communautés de par le mondeEn effet, le travail de Shlomo Sand consiste à nier l'existence d'un peuple juif car il n'y aurait pas d'affiliation génétique entre les juifs et les Hébreux de jadis, la plupart des juifs d’aujourd’hui étant en réalité des descendants de convertis.Comment contredire l'évidence de la non affiliation génétique de la plupart des juifs d'aujourd'hui avec Isaac et Israël ! Tant de siècles se sont écoulés.Ceux qui voudraient faire d'Israël un état fondé sur une ascendance commune aux 12 tribus d'Israël auront, certes, quelques difficultés à le faire ! Il en est de même pour qui voudrait démontrer que les français descendent des Gaulois !Il est juste de dire que nombre de juifs ashkénazes descendent des Khazars, cet immense pays s'étant imposé de l'Ukraine au Kazakhstan qui, sombrant dans le déclin, a su trouvé un élan remarquable par la conversion au Judaïsme.Saches toutefois cher camarade, que Shlomo Sand enfonce une porte grande ouverte ! De tout temps, les savants juifs n'ont jamais nié l'existence du royaume Khazar. Judas Halevi, grand maître à pensée du Judaïsme du XIIème siècle a décrit dans "Le Kuzari" la conversion au judaïsme du roi des Khazars et son œuvre est restée une grande référence dans l'enseignement de la Torah.En d'autres termes, Shlomo Sand prétend découvrir ici ce qui est universellement reconnu par tous afin de justifier, finalement, ce qui est un propos assez dérangeant : l'affiliation génétique fonderait l'identité des nations et l'absence de puretés génétiques des juifs retirerait toute légitimité au sionisme.De plus, il est alors possible, si on suit un tel raisonnement, d'en venir à la conclusion qu'Hitler a raté son coup en tuant des faux juifs ! Quelle satisfaction pour les antisionistes las de "la pornographie mémoriel !" pour reprendre l'expression chère à Dieudonné.Enfin, pour te faire une remarque plus générale: qu'as-tu pensé du Vatican lorsque celui-ci a dernièrement diffusé les propos d'un juif qui comparait la stigmatisation de l'Eglise aux persécutions lors de la Shoah ? N'as-tu pas trouvé de mauvais goût qu'il exploitât les propos d'un "juif utile" pour se défendre des attaques dont il était l'objet ?Les juifs sont le peuple du Livre (l'Islam retient très justement le terme d' Ahl al-Kitab), et sont ainsi et aussi un peuple avec une histoire. La terre d'Israël leur est donc chevillée à l'âme. Les thèses de Shlomo Sand mobilisant une théorie fondée sur le droit du Sang ne peuvent anéantir le lien que ceux-ci ont avec leur histoire car le Judaïsme est une adhésion à des valeurs : la consanguinité n'est là que pour définir une structure originelle qui ne donne pas davantage de droit à un juif d'origine qu'à un converti.Sait-on d'ailleurs assez que, dans la "Proclamation à la nation juive du quartier général de Jérusalem", du 20 avril 1799, Napoléon désignait les juifs comme les héritiers légitime de la Palestine ?" Bien que l’époque et les circonstances semblent peu favorables à l’affirmation ou même à l’expression de vos demandes, cette guerre vous offre aujourd’hui, contrairement à toute attente, le patrimoine israélien.La Providence m’a envoyé ici avec une jeune armée, guidée par la justice et accompagnée par la victoire. Mon quartier général est à Jérusalem et dans quelques jours je serais à Damas, dont la proximité n’est plus à craindre pour la ville de David. Héritiers légitimes de la Palestine !"Tu me dis à juste titre que la religion ne saurait tout justifier et en particulier les expropriations des Palestiniens, et que le droit international doit-être appliqué.A partir de là je m'interroge également au sujet de l'application du droit international : pourquoi les pays arabes n'ont-ils pas accepté le partage de l'ONU ? Tout aurait été réglé dès ce moment précis !Il est vrai que beaucoup de pro-Palestiniens disent vouloir, non pas "la création d'un Etat Palestinien", mais la "Restitution de leur Etat" : ce qui exclu de ce fait toute possibilité d'existence de l'Etat Israélien puisque sa seule présence violerait le droit souverain d'un Etat lui préexistant.Cependant, qu'on le déplore pour les uns ou que l'on s'en réjouisse pour les autres : ça n'était pas le cas. Il n'y avait pas de sentiment national Palestinien avant l'arrivée des sionistes. Les galiléens par exemple se sentaient plus proche des Libanais.Affirmer le contraire, reviendrait de plus à attribuer un sentiment d'union national Palestinien autour du grand Mufti de Jérusalem, collaborateur de l'Allemagne Nazie, antisémite qui avait levé sa propre armée SS.Il y avait bien un journal intitulé "Le Palestinien", mais le titre d'un éditorial ne suffit pas à lui seul pour définir une nation.Ensuite, les populations Palestiniennes se sont retirées à l'appel du Grand Mufti de Jérusalem qui leur promettait une victoire rapide de la ligue arabe.Continueras-tu à tout mettre sur le dos des sionistes ?La paix régnait-elle avant leur arrivée ? Les sionistes ont ils commencé cette guerre ? Tout le monde vivait-il dans la concorde avant cela ?Que dire alors des massacres comme celui d'Hebron de 1929 ? Que dire de la politique Nazie du Grand Mufti de Jérusalem ?Après, est-ce qu'un Etat Juif dont la capitale est Jérusalem veut fatalement dire que l'on flanque tous les non-juifs à la porte (en l'occurrence, il s'agit surtout d'arabo-musulman) ?Bien sûr que non, car l'Islam n'est pas structurellement l'adversaire du Judaïsme : elle représente bien la négation de tout paganisme et respecte scrupuleusement les 7 lois Noahides de telle sorte que les bons pratiquants de cette religion figurent parmi les justes des Nations du point de vue juif.Le Rav Kook qui avait été appelé à des discussions par les Anglais leur répondit : «Quoi ? Il y a une mosquée. Et alors ? Grâce à Dieu, dans une mosquée, il n'y a pas d'idole et s'il y avait la paix entre les Juifs et les musulmans, nous les Juifs d'Israël, de Jérusalem, nous pourrions dire nos prières dans la mosquée, sur la montagne du Temple. Ce serait parfaitement casher. Les musulmans sont de vrais monothéistes.»Crois moi, je suis chrétien et impliqué dans le dialogue interreligieux : et tu n’as pas idée de la vitesse à laquelle les juifs et les musulmans se mettent d'accord dés qu'il n'est plus question de politique mais de mystique !!!Les représentants d'un gouvernement arabo-musulman Palestinien vertueux n'auraient pas de raison d'être malvenus à Jérusalem ainsi que tout pratiquant qui se respecte.Cette idée peut en effet être déduite entre autres du cantique des cantiques (1,5) : « Je suis noire, et je suis belle, filles de Jérusalem » (Ct 1, 5). Le Midrash commente: « “Filles de Jérusalem”, qui sont les filles de Jérusalem ? Le verset appelle les nations “filles de Jérusalem”. Selon R.Yo’hanan, "le Saint, béni soit-Il, fera de Jérusalem une métropole pour le monde entier […]».Ce qui signifie que la capitale du peuple juif doit-être accueillante vis à vis des nations. Sa prétendue "élection" que tu crois être de l’arrogance est en réalité une élection de modèle, pas de superiorité.Mais pour cela, accepter l'existence de l'Etat Juif est un préalable indispensable à la paix.Quoi qu'il en soit, pour l'instant, le Hamas ne veut pas de compromis et n'aspire qu'à raser "l'entité sioniste".Mais pour toi, est-ce si difficile à accepter ? Quoi de plus humaniste que le droit des peuples à disposer d'eux-mêmes ?
Comme le disait Martin Luther King à l'université d'Oxford en 1968 : "Quand les gens critiquent les Sionistes, ils veulent dire les Juifs, votre propos est antisémite."
Puissions-nous être préservés des approches trop catégoriques.

Appel aux juifs et aux musulmans

Au Nom d’Allah, Le Miséricordieux, Le Très Miséricordieux.

Allah dit : – Dis: ‹Ô gens du Livre, venez à une parole commune entre nous et vous: que nous n’adorions qu’Allah, sans rien Lui associer, et que nous ne prenions point les uns les autres pour seigneurs en dehors d’Allah›.

Puis, s’ils tournent le dos, dites: ‹Soyez témoins que nous, nous sommes soumis›. Les conditions dont existe la terre sainte indiquent la profondeur des contreverses entre juifs et musulmans en ce qui concerne le droit à cette terre sainte. Arabes et musulmans, d’une part, prétendent avoir droit, tout en considérant les juifs étant force dévastatrice d’une terre « arabo-musulmane », alors que les juifs de leur part, estiment avoir récupérés leur terre d’ancêtres, promise par le créateur à son peuple élu, après des années d’exodes .

Entre cet attitude et l’autre, nous prenons celle des sages, loin de toute polarisation, essayons de réunir les protagonistes autour d’un mot commun ; rapprocher entre des cousins ennemis sur une base commune pour un dialogue constructif et officiel, aboutissant finalement à la paix juste, durable et globale dans la région.

Malgré les mouvances, sur le champ politique, rien de ce que les peuples de la région aspirent ne sera réalisés, surtout que ces mouvances n’ont pu présenter plus rien depuis plus de 60 ans. Elles n’avaient, cependant, que de résoudre en perpétuité les impactes sans toucher à l’essence du conflit, parce que l’affaire est au fond une affaire d’existence, non une affaire de frontières et de passages que l’on doit traiter politiquement entre deux Etats.

Tout dialogue politique ne serait satisfaisant, et il restera pour très longtemps comme ceux qui le précèdent. La cause est le manque d’une base solide et constante pour un dialogue aboutissant à un résultat positive aux partis en conflit. En l’absence de cette base, nous avons oeuvré durant plus d’une décennie, étant sionistes musulmans fondamentalistes, pour l’elabortation de cette base indestructible, à partir de ce qui est commun aux juifs et aux musulmans : Les Croyances, les Lois, les Valeurs de la Morale.

Il faudrait dire qu’il n’existe deux religions, des trois religions monothéistes, plus proche l’une de l’autre que l’Islam et le Judaïsme, plus précisément, le Tora et le Coran.. Chacun des deux nos parvient de notre ancêtre biologique et spirituel Abraham. Mais cette liaison est souvent ignorée, autant chez les juifs que chez les musulmans, à cause de haines millinaires.

La théorie de « Reconnaissance Religieuse » fondée sur l’unité des croyances entre Le Tora et le Coran, est un grand service que nous présentons aux juifs et aux musulmans. Elle pourrait être base de dialogue officiel nécessaire à la réalisation du maximum de compréhension, tout en prions Allah qu’elle apporte lumière et soit un guide aux égarés dans le sentier de la vérité. Nous Le prions, également, de nous considérer parmi ceux qui ont tenus à leur engagement d’obéissants et d’observants de ces Livres, malgré les injustes de tout bords.

Allah dit : Et dis: ‹Oeuvrez, car Allah va voir votre oeuvre, de même que Son messager et les croyants, et vous serez ramenés vers Celui qui connaît bien l’invisible et le visible. Alors Il vous informera de ce que vous faisiez›.

Hicham BOUGRINE
Traduit par : Abdelkader AMLOU